13
Sep
כשחוזרים למחוזות ילדותינו, העבר חוזר ומכה בנו בזכרונות הילדות והעבר.
זה מה שקרה לאמי ולאחיותיה ואחיה שבשנת 2006 הם החליטו לחזור לעיר ילדותם אסוור’ה שבמרוקו.
יצאנו איתם לאותו מסע, מסע לגילוי שורשים, לחזור לסמטאות המלאח, ולבית הכנסת ובית החיים בו קבורים בני משפחתם וחשבנו אולי יתמזל מזלם ונמצא את אחד הקברים של בני המשפחה של סבתא אסתר מאמאן זצ”ל, אשת רבי מאיר מאמאן זצ”ל. או של סבא רבא שלי, רבי מאיר מאמאן זצ”ל שהיה רב ומקובל באסוו’רה.
כשהגענו לעיר אסוו’רה ההתרגשות הייתה רבה, טיילנו בסמטאות המלאח היהודי ביקרנו ביתם אשר היה במלאח היהודי, הם זכרו היכן היה הפראן {לשם הם היו מביאים את החמין של שבת, ואופים את הלחם וחלות השבת}.ביקרנו בבית הכנסת ובביתו של רבי חיים פינטו זצ”ל. אני זוכרת שסבתי אסתר זצ”ל כל הזמן הייתה אומרת את שמו ומברכת אותנו ללא הפסק..
ביקרנו בבית החיים בו קבור רבי חיים פינטו זצ”ל, לאחר מכן הלכנו לבית העלמין הישן שם למעשה סבתא רבא שלי קבורה. כשעתיים חיפשנו את הקבר שלה ולבסוף הגיע הבן של שומרת בית העלמין וסיפר לנו שכבר כמה חודשים הוא מצלם ומתעד את המצבות ושאנחנו נבוא אליו לבית והוא יראה אם יש את הקבר של סבתי.
ואכן כן, לאחר כמה דקות הוא מראה לנו את המצבה של סבתי אסתר מאמאן זצ”ל. ולפי סימנים שהיו לאח של אמא שלי אכן זו הייתה המצווה. מספרים כשהגיעו להניח את המצבה, המצבה נשברה לשתיים ובכל זאת החליטו להניח אותה על הקבר.
סבתי נפטרה ביום א’ כ”ו חשון צרצ”ד 28.10.1934 קבורה באסוו’רה בבית העלמין הישן.
גילויי המצבה של סבתא רבא שלי היה מעין סגירת מעגל למשפחה בטיול הזה.
על קברה של סבתי, אמרתי לה סבתו”ש אני עוד אחזור אליך…
כמובן כולם צחקו, אך רצה הגורל ובשנת 2009 החלטתי ללכת וללמוד מדריכת טיולים לחו”ל ותנחשו מה היעד שלי 😉 מרוקו…
כיום, כשאני מגיעה למרוקו וכמובן לעיר הולדתם של בני משפחתי אני תמיד אומרת למטיילים…
“מכאן כל התחיל” וכן מכאן הכל התחיל…
אני מקפידה להעלות לקבר להדליק לה נר ומטיילים יקרים שלי תמיד מוכנים לעשות לה השכבה ולקרוא קדיש.
יהי זכרה ברוך! אמן
אשרי, שאני זוכה להגיע כל פעם מחדש ולהעלות לקבר שלה.
ענת לוי כהן
לראות את מרוקו בעיניים אחרות
שתפו לחברים